נקמת המרובעים

אנשים בעלי כף יד ריבועית עוסקים בחומר ובמעשה, חרוצים ומאורגנים ויש להם פחות צורך להרשים אחרים. בעלי כף יד מלבנית, לעומת זאת, הם מוחצנים יותר, נוטים למצבי רוח ורגישים יותר למצב החברתי.

שלושת העולמות - שמים, אדם, אדמה - נמצאים בכל אחד מאיתנו. עולם האדמה מתייחס לפלג הגוף התחתון - הרגליים והאגן. לעולם זה נשייך את הגוף ותחושותיו ואת החיבור לצרכים הבסיסיים כמו אוכל, קורת גג ומין. לכאן שייכים גם את האגן ואברי המין אף על פי שכאשר אשה הרה, רחמה נמצא בפלג הגוף האמצעי. כל עוד יצירת החיים היא בגדר פוטנציאל, האברים החיוניים לשם כך הם בעולם האדמה. עולם האדמה משמעו החיבור לצרכי הקיום הבסיסיים, ובמובן רחב יותר - לטבע.
חוקי האדמה הם חוקים של הפכים, של כללים ושל יוצאים מהכלל. מרגע היוולדנו מתחילים למות בגופנו תאים. התחדשות של דבר מה בטבע תבוא תמיד על חשבון דבר אחר. בידיים, באזור שמבטא את הקשר עם האדמה, ישנה התחברות לחוקים אלו, לניגודים, להסתגלות וליצירה של שינויים, הצפויים והלא-צפויים.

העולם האמצעי, עולם האדם, מתייחס לאברי הבטן. קשריהם של איברים אלה עם החוץ נעשים דרך שני העולמות האחרים, וכשלעצמם הם מכונסים בצפק הבטן. איברים אלה רגישים וחשופים לפגיעה.
עולם האדם מקביל לחלק הרגשי. זהו המקום שבו פוגשים את החברה ומגיבים לה, מסננים אירועים ומעכלים אותם. עולם זה מסומל במחשבה ההרמטית, היא האלכימיה, כעיגול שלם, ובו שוכן ה"ניצוץ האלוהי".
הרגש אינו מחשבה שהרי המחשבה קיימת בשכל. הוא אינו תחושה שהרי תחושות נובעות מהגוף. הרגש הוא שילוב בין השניים, התחושה והמחשבה, ועם זאת אף לא אחד מהם, והרי זה מתאים לכל שאר האפיונים שציינתי ביחס לעולם האמצעי. חלק זה הוא האחראי לשילוב בין עליונים לתחתונים.
פלג הגוף העליון שייך לעולם השכלי ולפעילויות האינטלקטואליות. לכאן שייך השכל, הפנים, הקולטות והמשדרות, הכתפיים, הצוואר והעורף. זהו החלק שקולט את האינפורמציה, באמצעות החושים והפתחים העליונים. חלק זה מעביר את התקשורת העדינה דרך הפה, וזהו גם החלק שמביא חיים: אוויר, מזון ורשמים – אל הגוף.
בפילוסופיה הסינית מקשרים לחלק זה גם את הלב והריאות – שמייצגים את התודעה השקטה. סימנו באלכימיה הוא חצי עיגול הפונה אל השמים. ניתן לפרשו כאות תחינה, או כאות קליטה, שכן הוא סופג מהשמים את טובם.

איך מחלקים את משטח כף היד לפי שלושת העולמות?

בריבוע – שלושת החלקים זהים ברוחבם, וכן רוחב המשטח זהה לאורכו. במלבן – רוחב המשטח צר מאורכו.
בשלב הבא נבחן איזה עולם מבין העולמות מודגש. יש לקבוע איזה עולם רחב יותר. חשוב מכל לבחון האם החלק התחתון, הפיזי, רחב יותר מהעליון השכלי, או להפך.
לאחר מכן יש לקבוע איזו צורה יוצרים שלושת הפסים:

טרפז – כאשר החלק הפיזי (משורש כף היד ועד אזור השקע) רחב מהחלק השכלי (ארבעת הגבעות העליונות).
יהלום – כאשר החלק הרגשי (שקע היד, גבעת מאדים וגבעת פלוטו) רחב ושני החלקים האחרים צרים ממנו ושווים.
מלבן צר – כאשר החלק הפיזי והחלק השכלי צרים והיד מוארכת.
משולש – כאשר החלק השכלי רחב מהחלק הפיזי.

כף יד ריבועית: החומרניים

כף יד בצורת ריבוע היא סימן למצב שבו שלושת העולמות מאוזנים. בעל כף היד מוצא את האיזון בתוך עצמו, ללא קשר עם הסביבה האנושית. בשאר צורות כף היד יש חוסר איזון מסוים בין שלושת העולמות, שגורם לאדם לפעול, בכדי להשלים אותו.
בעל כף היד הריבועית אינו זקוק לסביבה שתאזן אותו. הוא אינו מחפש השלמה לאישיותו, ולכן הוא אינו מתחשב בדעת הסובבים אותו ואינו פועל על מנת להרשים אחרים. הוא חרוץ ופרקטי, אם כי הדבר בא מתוך הצורך הפנימי שלו לפעול על פי קצב קבוע. הוא רוצה שמציאות חייו תאפשר את יציבותו הפנימית על ידי כך שתהיה בה שגרה ויציבות, ובנוסף מעדיף לייחד זמן לשקט, להיות עם עצמו באין מפריע.
בעל כף היד הריבועית נוטה לכיוון החומר, הן במובן של צרכים בסיסיים - מין, אוכל ומגע - והן בכך שהוא תופס טוב יותר את המוחשי מאשר את המופשט. ברוב המקרים יהיה לו היגיון טכני וראייה תלת-מימדית.
אדם בעל יד ריבועית הוא ריאלי, חרוץ ומאורגן, מרגיש בנוח בתחום המעשי והפונקציונלי, וכאמור - אין לו הצורך להרשים אחרים. לעולמו הפנימי נטייה לצאת החוצה כפי שהוא. הוא אינו נוטה לשקוע בהתבוננות עצמית.
יש נטייה לראות בבעל כף יד ריבועית אדם חסר מעוף, שאינו מוכשר לדבר פרט לעבודת האדמה. אולם לעתים פשוט מדובר בנטייתם לא להתאמץ לצבור נקודות חיוביות כדי לזכות בהערכת הסביבה.
רבים מהם, בשעה שהם שרויים בפעילות, מגיעים מבלי דעת למצב מדיטטיבי, שבו ההכרה מפנה מקום לשאר הצדדים. מצב זה רגיל עבורם ולכן מחשבותיהם מרוכזות וממוקדות.
ייתכן כי בעבר הרחוק אנשים אלו היו שייכים למעמדות הנמוכים ולכן עסקו בעיקר בעבודות האדמה, אך כיום אפשר למצוא בעלי כף יד ריבועית בכל תחומי העיסוק.
אדם שמשטח כף ידו ריבועי יודע ואוהב להיות עם עצמו, כיוון שאינו זקוק לאנשים אחרים. אבל אין זה אומר שהוא לא מסוגל לעבוד בעבודות שדורשות מיומנויות בינאישיות, ההפך! היציבות מקנה לו כושר לעבוד עם אנשים, ובזכותה הוא אינו מתערער מחוסר יציבותם של אחרים. בזכות אותה יציבות פנימית יש לו כושר הסתגלות לשינויים קלים, אולם הוא מתקשה בשינויים קיצוניים או משמעותיים.
אם בכף יד ריבועית יש קווים מעטים ניתן להסיק שבעל כף היד אינו חווה את חייו דרך המחשבה ההכרתית, אלא דרך ההוויה והעשייה. אגודל יציב מחזק את אלמנט היציבות.
קצה אצבעות מרובע מחזק את הזיקה למעשי ולפונקציונאלי. קווי יד כהים מעידים על ויטאליות וכוח פיזי. כאשר כל האלמנטים הללו נמצאים יחד, אפשר לראות בבעל כף היד טיפוס "בסיסי", אך בל נשכח שכאשר אדם זה מחליט לפתח את יכולותיו הוא עשוי להגיע רחוק מאוד.
יש לשים לב כי אותן התכונות שעושות אותו לאיש שיגרה ועמל יכולות לעשות אותו לאיש הגות, בעל יכולת ריכוז אדירה, כושר התבוננות ואיזון פנימי.

כף יד מלבנית: התקשורתיים

כאשר משטח כף היד מוארך יש חוסר איזון בין שלושת העולמות. ככל שהיד יותר מוארכת כך יש יותר התרחשות פנימית ותנודות רגשיות, ופחות יציבות ושגרה.
חייהם של אנשים אלה נוטים להיות דינמיים. הסופר אוסליי טוען בספרו "אני קורא בכף היד" (1985) שההתרחשויות שעל פני משטח כף היד מגיעות לאצבעות רק לאחר זמן, ורק אז מתבטאות כלפי חוץ: היצרים והרגשות אינם מוצאים דרך מהירה להתבטא ולכן יוצרים מעין תהודה פנימית.
אדם בעל כף יד מלבנית הוא פחות יציב, יותר משועבד למצבי רוח, מושפע בקלות ועולם הרגשות שלו עשיר יותר.
המאפיין העיקרי של בעל כף היד המוארכת הוא הצורך בתקשורת, אם בדיבור ואם בדרך אחרת. הקשר עם סביבה אנושית הוא זה המסייע לו להגיע להרמוניה פנימית.
ככל שהיד צרה יותר, צפוי שיהיו בה יותר קווים – ביטוי לנטייתו של אדם זה לחוות מאורעות באמצעות המחשבה, וכן ביטוי לחוסר שקט שקיים בו. את חוסר היציבות מדגיש גם אגודל בלתי יציב ולעתים גם אצבעות גמישות יתר על המידה. אצבעות ארוכות מחזקות את הצורך בתקשורת ומראות על עידון בהתנהגות.

כף יד בצורת מלבן רחב

כף יד שצורתה אינה צרה, אך היא יד מלבנית שאף לא אחד משלושת העולמות בולט בה, תיקרא מלבן רחב. לדידי זוהי היד המאוזנת ביותר, שדבר בה אינו מוגזם. יד כזו מספרת שיש לנו עניין עם אדם שביכולתו להגיע ליציבות, אך לא באופן כפייתי כמו בעל היד הריבועית. לאדם זה חשובה החברה, אך הוא אינו תלוי בה. הוא חווה את חייו בכל שלוש הרמות ובאפשרותו להגיע להגשמה ולמיצוי בקלות רבה יחסית. מובן שאפיונים אלו הם בבסיס האישיות ובנוסף להם צפויים להתקיים אינספור אפיונים אחרים.

מתעניינים בכירולוגיה? רוצים להשאר מעודכנים? הרשמו כאן וקבלו עדכונים, מאמרים והמלצות למייל שלכם