מכירים את התחושה הזו: זרקתם את הפח, נגעתם רק בניילון, ובכל זאת עד שתחזרו לבית ותשטפו את הידיים יש תחושה מוזרה ביד, בקצות האצבעות כאילו הן מלוכלכות, והתחושה הזו מדוייקת לאותו מקום באצבעות שנגע בניילון, תחושה מעורבת שיש בי לכלוך, שאסור לי לגעת בשום דבר ובדרך כלל גם מתלווה לה התחושה ששום דבר לא ייגע בי.

 

למרות שאלו רק קצות האצבעות והתחושה מאוד מדוייקת, אותו איזור שנגע בניילון גדל בתודעה שלנו והופך גדול מגודלו במציאות. התחושה מובילה למחשבה – איסור לגעת בדברים ועיסוק במה נגעתי. הרבה פעמים מלווה לתחושה הזו גם המחשבה ש"רואים", שאחרים יודעים שיש בי לכלוך, שהם יודעים במה נגעתי כרגע ועם המחשבה הזו בא גם העיסוק האובססיבי ב"איך אני נראית".

זו התחושה שעליה מדברת תמצית הקראב אפל. תחושה שכאשר היא לא מאוזנת היא גורמת לשטיפת ידיים אובססיבית, לניקיון אובססיבי ולהרתעות מכל מה שאנו מייחסים לו לכלוך.

חוסר איזון גדול הוא התחושה שיש בי רעל, והרעל הזה מדבק. כמו כל תמצית גם זו יכולה להיות 'מצב' – ימים מסויימים בהם אנו חשים שאנחנו צריכים להתנקות ממשהו פנימי, או "טיפוס" מישהו שחש ככה שנים וזה מהווה תכונה דומיננטית אצלו.

מתוך האתר של קרן חן (מורתי האהובה):

לתמצית מס' אִפיונים:

למצבים בהם יש התעסקות וצורך בסדר וניקיון ירגישו צורך לנקות את עצמם שוב ושוב לעתים אפילו בצורה אובססיבית. מוחם מלא במחשבות על לכלוך, חיידקים וכו'. למצבים בהם לא אוהבים את מראה הגוף כולו או חלקים ממנו, יכולים לחוש בושה, גועל וצורך עז לשנות את מה שנגלה להם במראה. למצבים בהם עסוקים ב"איך הסביבה רואה אותי ,? למצבים בהם יש חוסר הפרדה בין עיקר וטפל.

נראה לי ברור אבל אכתוב בכל זאת – בימי הקורונה אצל כולנו התדר הזה יצא מאיזון... ה"תודעה הקולקטיבית" זרם המיידע שמגיע לנו על המחלה המסתורית ועל האפשרויות של הוירוס לחיות גם ללא תא חי שיזין אותו, האמירה כי הוא יכול להשאר על משטחים תשעה ימים, חמישה ימים, שלושה ימים – תלוי לאיזה פרופסור הקשבתם – האיסור לפגוש אחרים שמה "נביא להם את הקורונה" המחשבה את מי פגשתי בימים האחרונים, את מי הוא פגש, במה נגעתי ומי נגע שם קודם.... כל אלו הם חוסר איזון של התדר מגובה בהצדקה של רופאים שדרנים וכו...

תמציות פרחי באך עוזרות לשנות את התדר שייצא מאיזון  - תמצית שעוסקת בחוסר הערכה עצמית תפגיש את הלוקח עם תדר של תחושת ערך, תחושה שהוא ראוי וגם תחושת מסוגלות.

אז מה התדר החיובי לתמצית זו?

התמצית נותנת תחושת ניקיון פנימית, "מנקה" את כל מחשבות הלכלוך והגועל שבמוחם, מאפשרת קבלה עצמית של הגוף ומחזקת את הדימוי העצמי החיצוני. מסייעת בקבלת פרופורציה ופחות שימת דגש על "איך הסביבה רואה אותי", ומאפשרת להבחין בין עיקר לטפל.

לא לכולנו יש תמציות בבית אבל כל אחד יכול, אחרי שזיהה את המחשבות או התחושות, לנסות ולייצר בתוכו תדר יותר מאוזן.

כיוון שאני מוצאת שבדרך כלל התחושה של "רעל" או לכלוך פנימי, מקורה ברגש פנימי שלא נוח לנו עם זה שהוא קיים בתוכנו, למשל שיש בי ביקורת כלפי עצמי, או שאני לא כל הזמן אוהבת ושמחה, אני מציעה להתמקד פנימה ולנסות לזהות מה איזה רגש בתוכי לא נוח לי ואז – אז להגיד שמותר.

מותר לי שיהיה בי עצב, סלידה, כעס, תסכול קורבנות או כל רגש אחר. בכולנו יש את כל הרגשות אך חלקן אנו מסוגלים להכיל ולקבל וחלקן לא. ואצטט שוב את קרן חן – יש רגשות שיש להם פחות רייטינג...

אז בכדי לאזן את התדר הלא מאוזן אני מציעה להגיד כמה פעמים ביום שמותר... מותר לי להרגיש הכל.