למה נועד התרגול?

...לפעמים זה האקס המיתולוגי, לעתים זו אימא שהייתה ביקורתית, או אבא, שגם כשאתה כבר הורה בעצמך, הוא עדיין נמצא בתוכך, מעיר על כל מה שאתה עושה. ישנן פעמים שזה תוצאה של טראומה או ניצול רגשי כזה או אחר. הפולש האנרגטי, "כחול הזקן" ה"ווירוס" – כל אלו הם כינויים לאותו ייצוג פנימי אשר מאפשר דליפת אנרגיה מאיתנו גם שנים רבות אחרי המפגש עמו.

בספרו "הנבואה השמימית" מתייחס ג'יימס ראדפילד לאותה "שאיבת אנרגיה", ומציין כי לכל אדם יש דפוס אנרגטי מסוים על פיו הוא "שואב" ו"נשאב". הריפוי, או "עצירת הדליפה" הוא להיעשות ל"פרפטואום מובילה" – משמע, לא לצרוך אנרגיה חיצונית. ההשאלה של המושג לתהליך הפנימי היא ליצור מצב שבו איננו נזקקים לאנרגיה מבחוץ – הערכה, תשומת לב, הערצה ואפילו אהבה – אלא יכולים ליצור אותם בעצמנו, בתוכנו ואף לתת מהם לאחרים, מבלי להרגיש "נגזלים" ומבלי ל"שאוב" מאחרים מבלי דעת.

מטרת התרגול, שבהנחיה המוקלטת היא להשתחרר מאותו פולש, לזהות את הדפוס האנרגטי שלנו ולהחזיר לעצמנו, בעצמנו, את האנרגיה ה"גזולה".