על הספר - מחשבות על יד החייםבתפריט זה תמצאו קורס וירטואלי בכירולוגיה. בכל נושא אביא דוגמאות ואיורים, חלקם הגדול מהספר שלי, "מחשבות על יד החיים". שאלות ייענו בשמחה בעמוד הפייסבוק שלי "כלים - לאבחון, לטיפול ולתרגול עצמי". המעונינים להעמיק בתחום זה מוזמנים להרשם בטופס שבתחתית הדף ואעביר להם מידע על מאמרים חדשים שאעלה, שיעורי וידיאו ועוד.

כאן אלמד את מפת היד וקריאתה. השיטה שלי היא הוליסטית – אין תחום בחיים שאינו מדובר בקורס, בידיים ניתן לראות הכול בהתאם להתמחות המאבחן. האבחון פתוח – לא צריך לזכור את המשמעויות של הצורות השונות של היד הקווים או הגבעות – צריך להבין אותן – מי שמבין לא ישכח לעולם. לימוד המפה הבסיסית ודרכה את כל הסימנים מאפשר גמישות באבחון ובהבחנות, מאפשר לתלמיד לצאת לדרכו המקצועית כשהוא מצויד בכלים להבין כל סימן גם אם מעולם לא ראה אותו קודם.

החומר יועבר בסיוע שקופיות ואמצעים ממוחשבים, חלק מהשיעורים יועברו בוידאו ולכל שיעור יהיה גם חומר כתוב להרחבה והעמקה בתחומים המדוברים בו.

צבע היד חשוב לפיתוח יכולת ההבחנה האישית. אומנם, יש קריטריונים ברורים לאיבחון צבע היד, אך כמו במגע גם כאן צריך להפעיל אינטואיציה. צבע היד נוצר כתוצאה מזרימת הדם והוא משקף את המצב העכשווי. אף-על-פי-כן ניתן לזהות (לאחר רכישת ניסיון) את המצב הטבעי של היד, כלומר את המצב השליט. הדם קשור לאנרגיה, חיוּת, אהבה וזרימה. הדם זורם בשני כיוונים – בוורידים ובעורקים – שבהקבלה משמעותם היא היכולת לתת אהבה ולקבל אהבה.

יד שנותנת תחושה בריאה ומאוזנת היא יד ורדרדה שבה ניכר צבע בכל משטח היד, משמע שהדם זורם בקלות. הצבע לא נראה מקובע, וקיימת תנועה וזרימה.

יד חיוורת

במקרים שבהם היד חיוורת, הצבע מועט, או שהצבע אינו מפוזר באופן אחיד ונראה כאילו "לא הספיק הצבע", סביר כי סירקולציית הדם לא סדירה. בעל כף-היד עייף, מותש ומחוסר כוח ואנרגיה. מבחינה בריאותית מצביע הצבע החיוור על אנמיה, לחץ-דם נמוך, חולשה או בעיה הורמונלית. אנו נחפש את הסיבה למצב זה בנסיבות חיצוניות או פנימיות.

בחשיבה ההוליסטית הדם קשור לאיכויות הנשמה, חיוּת אהבה ושמחה. סירקולציה לא תקינה יכולה להצביע על כך שההתקשרות עם איכויות אלו חסרה. זהו אדם שמרוחק ממאורעות חייו, חי בתחושה של נבדלות או בדידות, אדם שאינו מקבל מספיק אהבה וכתוצאה מכך גם מתקשה להעניק לאחרים. אם הצבע חיוור מאוד, אדם זה חי כמי שצופה במשחק מבחוץ –חווה בשכלו את הדברים, אך אינו חי אותם. מצב זה יכול להיות תוצאה של נסיבות חיים וחשוב להזכיר שיש גם רווח בצידו – העייפות מאפשרת ריחוק והריחוק נותן למעורבות בחיים אופי של צפייה.

כאשר היד נוטה לצבע כחול – מצביע הדבר על קרירות וחוסר זרימת דם, אך אין לשייך זאת בהכרח לאופי (כיוון שהקרירות לא תמיד מופגנת כלפי הסובבים ותלויה במאפיינים נוספים כמו בשרנות היד), אלא ללחץ-דם נמוך. אם הצבע הכחול מופיע באזורים מסוימים תהיה פחות זרימה וחיות באזורים אלו.

יד אדומה

יד אדומה מצביעה על אנרגיה, עוצמה ולהט אשר מובילים לעיתים לאי-שקט. הצבע האדום ביד מצביע על פעילות, פעילות שאינה בהכרח חיובית – גוון ארגמן כהה שנדמה שהוא נמצא באזור מסויים זמן רב, מצביע על רגשות "תקועים" שיוצרים אש וחום. פעמים רבות יש לאזור האדום גוון צהוב של אש. אצל גברים אפשר לשייך את הצבע האדום לעומס על מערכת העצבים.

ידיים בעלות גוון בהיר ולהן אזורים אדומים, הן סימן לחוסר-איזון הורמונלי שכינויו ברפואה הסינית "אש", ומקורו דווקא בחסר באיכויות המאזנות. למשל אצל נשים בהריון חום הגוף עולה וישחוסר שקט רב לצד חולשה. החולשה מגבירה את חוסר השקט והידיים נעשות אדומות יותר במקומות ספציפיים בעוד שהיד ברובה חיוורת. גם בגיל המעבר, סוף שנות הארבעים ועד לאמצע שנות החמישים, נראה תופעות דומות. זהו חום שעולה מתוך החולשה ובדרך-כלל מתבטא בתחתית היד, באזור גבעת לבנה.

חשוב לשים לב באם האודם נמצא בכל היד או רק באזור מצומצם. כאשר האודם נובע מחולשה, ההתייחסות מבחינה טיפולית צריכה להיות כאל ביטוי קיצוני של יד חיוורת ומבחינה מעשית נדרשת תמיכה והזנה. לעומת זאת אדום "אמיתי" נפוץ יותר אצל גברים שידם אדומה מפאת פעילות רבה ואנרגתיות. יד אדומה כזו היא על-פי-רוב גם חמה ולעיתים נראה גם נקודות צהובות שמעידות על ריכוז של האש ועשויות להצביע על בעיות שקשורות בכבד או במערכתהעצבים (כעס לא מעובד או עודף רעלים). יד אדומה אופיינית גם ליד בשרנית נוקשה ומשמעותה נטייה לכעסים ולהתפרצויות.

יד אפורה

מובן שאין באמת יד אפורה, אך יש ידיים שנותנות תחושה אטומה ואין בהן צבע. יד כזו אני מחשיבה כבעלת גוון אפור והיא מצביעה על אדם שחסר-חיות, חסר גורם מניע והוא שרוי פעמים רבות במצב של ריקנות או שיעמום.פגשתי אנשים בעלי ידיים כאלה שגורמים לסובבים אותם לחוש בשיממון, וגם כאשר הם מדברים על נושאים מעניינים, טון דיבורם והלך רוחם גורם למאזיניהם להירדם.

יד צהבהבה

גוון צהוב הוא ביטוי לרעלים או לחומרים בדם שהכבד לא פירק. את הרעלים אני מקבילה מבחינה נפשית לכעסים ולתיסכולים. גוון זה מופיע בעיקר אצל מי שלא חווה כעס אלא ממיר זאת בצער או בעלבון. את הכעס הוא נוהג להפנות כלפי עצמו. אדם כזה כועס לאורך זמן רב ולא מאפשר לעצמו להביא זאת לידי ביטוי, או שאסור לו להפגין את כעסו ולכן הוא נעלב. הוא מתקשה להתמודד עם הכעס והוא מצטבר בתוכו בצורה של עלבון.

אחת מתלמידותי בקורס שלימדתי בקיבוץ, היתה בעלת ידיים צהבהבות, טון הדיבור שלה היה נוקשה ושיקף אף הוא את הכעסים שהצטברו. שבוע לאחר שלמדנו על צבע היד, הגיעה מוקדם לשיעור ופנתה אלי בשאלה בנושא זה בטון כועס ביותר: "אני ממש לא מבינה למה הידיים שלי צהבהבות, אני הרי אף פעם לא כועסת, כל המשפחה שלי מלאים בטרוניות אחד על השני ורק אני אף פעם לא משתתפת בעשיית החשבונות הזו ואף פעם לא כועסת על איש…."

צבע הקווים

עד כאן תארתי את הצבע ביחס למשטח כף-היד, אך הצבע נמדד גם ביחס לצבע הקווים שבכף-היד, ושני הפרמטרים יחד נותנים את "תמונת הנוף" המלאה. אני מתארת את היד כמו אדמה ואת הקווים כמו נחלים – באדמה יש מים. המים מחלחלים ומגיעים אל ערוצי הנחלים, שם הם זורמים, כך שבנחלים נראה את זרימת המים ומהם תושפע האדמה.

בקווים אמורה לזרום האנרגיה במסלולים ברורים. צפוי שצבע הקווים יהיה חזק יותר מצבע היד. כאשר במשטח היד יש יותר צבע מאשר בקווים, סימן שהאנרגיה אינה במקומה, אינה מנווטת, ולכן קשה להשתמש בה. אם הקווים והיד נוטים לצבע בהיר, הסיבה נעוצה בחסר כלשהו.

יש מקרים שצבע משטח היד נוטה לאדום או לכתום, ואילו הקווים בהירים וחלשים – יד כזו שייכת לאדם שבבסיסו הוא אנרגטי מאוד, אבל הוא לא מצליח לנווט את האנרגיה. הוא עייף ומותש, אך שלא כמו בעל כף-היד החיוורת הוא מותש משום שכילה את כוחותיו. כדאי לאפשר לו נתיב לאש שבתוכו.