על הספר - מחשבות על יד החייםבתפריט זה תמצאו קורס וירטואלי בכירולוגיה. בכל נושא אביא דוגמאות ואיורים, חלקם הגדול מהספר שלי, "מחשבות על יד החיים". שאלות ייענו בשמחה בעמוד הפייסבוק שלי "כלים - לאבחון, לטיפול ולתרגול עצמי". המעונינים להעמיק בתחום זה מוזמנים להרשם בטופס שבתחתית הדף ואעביר להם מידע על מאמרים חדשים שאעלה, שיעורי וידיאו ועוד.

כאן אלמד את מפת היד וקריאתה. השיטה שלי היא הוליסטית – אין תחום בחיים שאינו מדובר בקורס, בידיים ניתן לראות הכול בהתאם להתמחות המאבחן. האבחון פתוח – לא צריך לזכור את המשמעויות של הצורות השונות של היד הקווים או הגבעות – צריך להבין אותן – מי שמבין לא ישכח לעולם. לימוד המפה הבסיסית ודרכה את כל הסימנים מאפשר גמישות באבחון ובהבחנות, מאפשר לתלמיד לצאת לדרכו המקצועית כשהוא מצויד בכלים להבין כל סימן גם אם מעולם לא ראה אותו קודם.

החומר יועבר בסיוע שקופיות ואמצעים ממוחשבים, חלק מהשיעורים יועברו בוידאו ולכל שיעור יהיה גם חומר כתוב להרחבה והעמקה בתחומים המדוברים בו.

 

התפתחות הצדדים

בהיותו ברחם, תופש התינוק את עצמו ואת העולם כאחד. בתודעתו לא קיימת הבדלה בינו לבין השאר: אין הפכים, אין אני ואתה, אין חוץ ופנים, ואין גבולות. הרחם, המקום שממנו בא התינוק, הוא הסימביוזה המופלאה. שם מאפשרים לו המים העוטפים אותו את תחושת האחדות. ברחם לא קיימת תחושת חוץ, או תחושת הגבולות.

מרגע הלידה, חשוף התינוק לגירויים שונים, המלמדים אותו את ההפרדה – תחושת מגע, או אולי דווקא חוסר במגע, גירויים שונים מהסביבה, לטוב ולרע, יוצרים בו את הידיעה שהוא אינו שרוי עוד במצב זה של אחדות, אלא בעולם מפורד. בתוכו פנימה ממשיך להתקיים מצב האחדות, אך במיפגש עם החוץ הוא מתחיל להפריד בין דברים. כל תחושה של אי-נוחות, רעב ואפילו שמחה הוא מצב שמחדד בתוכו את התחושה של החוץ.

האנרגיה ששוכנת בתוך הילד נעה במעגלים, בתוך כדי חיפוש אחר המקום הפנימי ביותר, המאוחד. היא אוצרת בתוכה את כל האפשרויות ואת הפוטנציאל להיות כל דבר. לעומת זאת התנועה כלפי החוץ דורשת תגובה ספציפית, זאת מעין התרחבות החוצה, הנעה כלפי משהו, בכיוון מוגדר ולכן זו תנועה קווית. התנועה החוצה יוצרת את הצורך לארגן לתבנית ספציפית את האפשרויות הבלתי-מוגבלות שנמצאות בפנים. התגובה החוצה מתגבשת מאוחר יותר אל הצורך בקשר עם הסביבה, ומכאן באה הנחיצות לשפה. הדיבור קשור ביכולת לתת תבנית ספציפית למה שבפנים, והוא דרוש כתגובה לחוץ. לכן מתקשר הדיבור אל האב.

הקשר עם האם מתקיים, פעמים רבות, ללא מילים, כאשר האם עונה לצרכי התינוק מבלי שיצטרך לדבר, דבר שמגביר בו את תחושת האיחוד איתה ואת הקשר שלה אל עולמו הפנימי. האם מתקשרת לכל מה שעדיין בגדר פוטנציאל, למה שטרם קיבל צורה, כגון, רגשות ותחושות. דברים שבפנים יוצרים תנועה מעגלית, היא התנועה שמתחברת אל האם. האם, בהכלתה את הילד, מאפשרת לו את הפאסיביות, בעוד שכלפי האב נדרשת תגובה ואקטיביות. האב מתקשר אל היכולת של התינוק להיות בעל עוצמה, לשאוף קדימה, להיות קווי וגברי. התינוק מזהה כוח זה בעצמו ומשליך אותו על אביו. הוא מצפה מאביו שיהיה כזה, בעוד שמאימו מצפה התינוק שתהיה רכה, סופגת, מקבלת, מעגלית ונשית.

שתי התנועות, הקווית והמעגלית, קיימות בתינוק והוא משווה אותן עם דמויות ההורים. האם והאב הם, כל אחד, אדם שלם בעל תכונות מגוונות גם קוויות וגם מעגליות. ההורים אינם תואמים, ואף אינם צריכים להיות תואמים, לתנועות שקיימות בתינוק. מתוך ההשוואה בין התנועות הפנימיות ובין הדמויות החיצוניות, התינוק מגבש את האיכויות.

האיכות הנשית מעניקה לתינוק את פוטנציאל האחדות ואת האפשרות להיות הכול, ואילו האיכות הגברית מעניקה סדר לדברים ובוחרת מהמכלול את מה שראוי להוציא החוצה. שתי האיכויות חייבות זו את זו וכך כל פעולה משלבת את שתיהן. אין פעולה שהיא רק באמצעות איכות אחת. אם ניקח לדוגמה פעולה של הפנמה: ההפנמה היא מעגלית אבל הסדר בדברים שדרוש להפנמה הוא קווי. האיכות הגברית מביאה פנימה דברים חדשים, אשר שוב נכנסים אל הצד ה"מעגלי".

 

בקריטריונים ביד כמצביעים על אחת האיכויות, המעגלית או הקווית, ומתוך כך להבין עם איזו איכות אדם זה מזוהה יותר. כל קריטריון יכול להיבחן בנפרד, אך ביחד הם מספקים תמונה כללית שמבליטה את האיכות שאליה האדם קרוב יותר.

הקריטריונים לאיבחון האיכויות הם:

 

חשיבה קווית

חשיבה מעגלית

יד גדולה
יד קטנה
אצבעות מסוקסות
אצבעות חלקות
אצבעות ארוכות
אצבעות קצרות
יד מלבנית
יד ריבועית
יד כחושה
יד בשרנית
אינסטינקט חיים בולט
אינסטינקט מוות בולט
כמות קווים רבהכמות קווים מועטה
מפרקים בולטים בגב כף הידגומות בגב כף היד

 

ניתן להבין כי בתהליך הגדילה וההתפתחות אנו עוברים מהחשיבה המעגלית לחשיבה הקווית. התינוק קולט את העולם באמצעות החוויה. בחוויה נכללים פרטים רבים, כגון: ריח, צליל, תחושה, רגש, מילים ועוד. הפרטים הללו נחווים כמקשה אחת בכל עוצמתם. המגע עם העולם יוצר צורך להעביר מסר, ולשם כך יש לפרוט את החוויה לפרטיה ולהגדיר כל פרט בתבנית ברורה. תהליך זה הוא תהליך של רציונליזציה. הוא מעביר את החוויה מהגוף אל השכל. הניסיון להעביר את תוכן החוויה מחייב אירגון של הפרטים השונים בסדר מסוים, שבו כל פרט יכול לבוא בנפרד.

קריטריונים רבים יכולים לרמז על האיכויות, הקווית והמעגלית. נבחן את הקריטריונים השונים ונראה, האם יש דגש על אחת מהאיכויות. למשל, אם היד היא גדולה, בעלת אצבעות ארוכות, צורת האצבעות מסוקסת, מיפרקי גב-היד בולטים – משמע שיש דגש על החשיבה הקווית, הרציונלית. ולהפך, אם מזהים יד קטנה, אצבעות חלקות, גומות בגב היד, גבעת לבנה עגולה ובשרנית – משמע שיש דגש על החשיבה המעגלית. כל איכות שמופיעה באופן קיצוני תוביל לאישיות מסוג מסוים.

האדם הקווי

כאשר החשיבה הקווית משתקפת מקריטריונים רבים היא מובילה לשליטה של הרציונל, ולצורך העניין אקרא לאדם כזה 'אדם קווי': אדם זה יהיה קר רוח, שקול והגיוני, הוא יפגין בגרות, אחריות ורצינות. הוא ישלוט במילים, בחשיבה המופשטת וברוב המקרים אף יהיה לו קל בחשיבה מתמטית, מחקרית ומדעית. בדיבורו נשמע שיטה וסדר, ולכן ידע להבהיר ולהגדיר את עצמו ואת רגשותיו. קל יהיה לו לקיים תקשורת ובדרך-כלל יהיה לו קל בלימודים אקדמיים. הוא ילמד רק את מה שיהיה מסוגל להפנים, כל נתון בנפרד.

טון הדיבור של בעלי האיכות הקווית חותך והתנועות שלהם על-פי-רוב נוקשות. יש לזכור כי הביטוי המילולי הוא רציונלי, לכן נוכל לזהות ריחוק מסוים עד כדי נתק מהרגשות. גם כשאדם זה מבטא רגש הוא ייטה יותר לרגישות מאשר לרגשות – "אני יודע שאני צריך להיעלב ולכן אני נעלב" – אבל הוא אינו חווה את החוויה עצמה, הוא לא חש רגש של עלבון.

כפי שתארתי קודם, תהליך ההתבגרות הוא תהליך של עיבוד הרגש הטוטאלי ותחושת האחדות עם העולם, אל עבר פירוד ויכולת לפרוט את החוויה לפרטים. אצל מי שתהליך זה קרה באופן קיצוני נוכל לראות כי יש ריחוק מהחוויה – הוא מתקשה לחוות את הרגשות ובמקום זאת הוא ממהר לנסחם במילים ולהגדיר אותם ובכך להתנתק. השומע יקבל תחושה כי האדם הקווי משחזר חוויה בפרוט רב אך יתקשה להאמין כי נכח באותו אירוע. לאדם הקווי חסרות תכונות מעגליות, לכן קשה לו עם גילויי רכות וקירבה, הוא מתקשה לקבל מאחרים, וכאשר יעבור חוויה קשה ידבר עליה עד כלות המילים, אך הבכי, הצעקה, וביטויים אמוציונליים אחרים יהיו חסרים.

האדם הקווי יודע להתייחס לפרטים ולכן הוא יסודי במלאכת התכנון. התנהגותו מרוסנת ונמצאת בשליטה. בדרך-כלל אדם כזה הוא איטי ולעיתים יש לו תחושת סירבול מסוימת. כאשר הוא יידרש לעשייה זריזה, הוא עלול להתבלבל, בעיקר אם אין לו הוראות מספיק ברורות. כמו כן הוא מצויד בסבלנות ובכושר להתמקד בפרטי פרטים, אך חסרה לו יכולת לתפוש את הכולל. הוא קולט את האינפורמציה על-פי היכולת לעבד אותה, ומתעכב על כל פרט.

האדם הקווי מתקשה להישאר פאסיבי והוא משתדל ליטול שליטה במאורעות ובעצמו. גם הכוח של גופו נובע למעשה משליטת המחשבה. הוא עלול להראות לסביבה קשוח ובעל יכולת התמודדות, בעוד שברוב המקרים הוא חש עצמו שברירי וחלש, מחוסר כוחות ומתוך תחושות אלו הוא מתקרב אל אי-העשייה ואל הצורך בעזרה. בנוסף עניינו רב יותר בחשיבה מאשר בעשייה, הוא פורט כל מידע לפרוטות כדי שיצליח לעבד אותו, ולכן ביצוע ויישום משימות יהיו כרוכות פעמים רבות בסירבול.

כחלק מתהליך ההתבגרות אנו לומדים להבהיר את רגשותינו ותחושותינו, ולתרגם אותם ברמה הרציונלית. החשיבה המעגלית מתאימה יותר לצורת החשיבה של ילד, ואילו הקווית מתאימה לצורת החשיבה של אדם בוגר. ניתן לשייך את הדומיננטיות של האיכויות לתהליך ההבשלה הרגשי שאדם עובר. אנו חווים את העולם במשולב, על-פי שתי צורות החשיבה, זו של הגוף וזו של השכל. תהליך ההתבגרות מעביר אותנו לחשיבה הקווית, הרציונלית. התהליך מתרחש ברמות שונות של האישיות. קורה שנפערים פערים והתהליך מתרחש בצורה בלתי-הרמונית. ההתפתחות של איכות קווית דומיננטית יכולה להיות קשורה לנסיבות ילדותו של האדם וכמובן לאופיים של הוריו. נוכל להניח כי התבגרותו של האדם הקווי היתה מהירה. אם בבית ההורים התייחסו בעיקר לדיבור ולתקשורת ופחות לצד המעגלי ולתחושות ודרשו מהילד להתנהג כמבוגר כבר בגיל צעיר, הילד יתפתח להיות טיפוס קווי שיכול להתחבר פחות לרגשותיו. אפשר כי הבגרות נדרשה ממנו עקב נסיבות חיצוניות כמו אי-תיפקוד של אחד ההורים או העדרו. בשני המקרים, ההגדרה היתרה של העולם הפנימי והדרישה לבגרות משבשות את היכולת לחוות באופן רגשי. על-פי-רוב נוכל למצוא בידיו מאפיינים שיעידו על מחוזות שבהם הוא נותר ילדותי. למשל, אם בידו גבעת לבנה תפוחה, כנראה שהוא מעדיף להתחמק מאחריות בדרכים שונות.

העולם המערבי מושתת על יסודות החשיבה הקווית, הרציונלית מדעית, לפיה כל דבר מעובד לפרטים ומציית לשיטה כלשהי, ולכן, לאנשים הקוויים קל יותר להשתלב ברוב המקצועות, והם צוברים פחות תיסכולים.

האדם המעגלי

כאשר החשיבה המעגלית מופיעה בקריטריונים רבים היא מובילה אל האמוציות, לצורך העניין אקרא לאדם כזה "אדם מעגלי". אצל איש המעגל החוויה היא טוטאלית, יהיה לו קל לדעת מה הוא מרגיש: אדם זה יהיה סוער, נוטה להרגיש ולהפגין את רגשותיו. הוא יפגין קלילות ולעיתים אפילו ילדותיות וחוסר-אחריות. אדם כזה נוטה לחשוב על דברים גדולים, ליזום ולפעול ללא דיחוי. הוא מהיר מחשבה וסופג את כל האינפורמציה בבת-אחת, גם אם לא כל הפרטים ברורים לו. עוד בטרם סיים לשמוע או לחשוב מה נדרש ממנו הוא מתחיל לעבוד.

תנועותיו ותזוזות גופו יתנו עומק לדבריו ויביעו לעיתים אף יותר מהמילים, טון דיבורו מתנגן. לעיתים בשיחה עימו נחוש כי המילים רק מצמצמות אותו. חשיבתו מעגלית, ללא סדר הגיוני, הוא מזהה בכל מצב את התמונה הכללית ואליה יתייחס כשלעיתים הוא שוכח חלק מהפרטים. לכן נדמה כפחות יסודי, אך ביצועיו יעילים וזריזים. המעגליים מדברים לרוב באסוציאציות, מקשרים בין הדברים, לומדים הכול בכותרות, תופשים אינטואיטיבית את התמונה כולה, ומכניסים פנימה ידע רב מבלי שהם מסוגלים להתמודד עם כולו, מה שיכול להביא לבילבול כאשר יהיה עומס של פרטים. הקוויים שהיו בראשונה מבולבלים יותר מהמעגליים, מעכלים טוב יותר, ככל שהזמן עובר, את חומר הלימוד.

כאשר האדם המעגלי נפגע או חווה מאורע טראומתי הוא חש את הפגיעה, אך הוא נשאר עם הכאב, אינו מסוגל לשחזר את הפרטים. ולכן מתקשה לעבד את החוויה. כך קורה כי פעמים רבות איש המעגל טעון ברגשות ובתחושת פגיעוּת אשר אין הוא זוכר את מקורה.

יש לזכור כי הביטוי האמוציונלי, רב-העוצמה והסוער אינו מתקבל בחברה המערבית בברכה, ופעמים רבות אף אינו זוכה למענה מצד הסביבה הקרובה, מה גם שהאדם המעגלי מתקשה להכיל את רגשותיו שלו. לכן ניתן להבין מדוע אף הוא נוטה לנתק עצמו מרגשותיו, אך זהו נתק שונה לגמרי. כאן נראה אדם שסערת הרגשות שלו עוברת בכל תנועות גופו אך מתקבל פער בין השדרים הללו לבין מילותיו שמתאמצות להיות הגיוניות ורציונליות. אני מדמיינת אותו כמו בלון שעומד להתפוצץ ופיתחו לצד השני – סיבוב קל וכל האוויר ייצא בסערה.

האדם המעגלי הוא בדרך-כלל מהיר, זריז ונמרץ ולעיתים יש לו תחושת תזזית מסוימת, הוא ייטה לעסוק בתחומים רבים ויתאמץ להפנים מעבר ליכולת העיבוד שלו מבלי להתעכב על כל פרט. בעת תכנון יסודי הנוגע לפרטים רבים הוא עלול להתבלבל, ולחוש בתיסכול. לאדם המעגלי חסרות התכונות הקוויות המאפשרות סדר ושיטה, פעמים רבות יהיה לו קושי בלימודים אקדמיים והוא עלול להיקלע למצב של חוסר-שקט כשהוא נתקל בעודף פרטים. שמתי-לב, כי תלמידי, אלו שנטו לחשיבה מעגלית, היו הראשונים להשתמש בשיטת האיבחון, הם כמעט מייד יכלו לזהות את אופייה הכללי של היד ולחוש את המאובחן, אך ככל שהתקדמנו בקורס ונוספו דקויות הרגישו מתוסכלים יותר ורק לאחר זמן חזרו אל תחושת הידיעה שהיתה ברשותם קודם לכן.

כיצד קורה שלאדם יש נטייה חזקה כלפי האיכות המעגלית? ניכר כי האדם המעגלי לא עבר את תהליך הרציונליזציה בצורה תקינה, ונשאר ילדותי בהתנהגותו וביכולתו לזהות את עצמו כנפרד מהעולם ומתוך כך להתמודד עם המציאות. כלומר, אפשר שמסיבות כלשהן נשאר ברמה רגשית ילדותית, כשהוא משתמש במאפייניו של ילד. במקרה זה, כאשר התהליך אינו מתרחש, נותרים הרגשות מבלי שהאדם הגדיר אותם. אנשים אלה ילדותיים כי לא אפשרו לתהליך הרציונליזציה שלהם להתרחש, אם משום שלא היתה דמות שתתמוך בתהליך המעבר, אם משום שבבית היתה אווירה או מסרים נוסח "תישאר ילד" ואם משום שאחד ההורים הוא בעצמו ילדותי. אז נראה יד שהיא מאוד מעגלית וכמעט ללא אלמנטים קוויים – גומות, בצקתיות וכדומה. מצב זה ראיתי בידי נשים שהועבר להן המסר "תישארו ילדות ואל תהיו נשים".

יש ילדים שגדלים מהר, כמו הטיפוס הקווי, אך ללא התבגרות הדרגתית או הכוונה. התוצאה תהיה תכונות מעגליות כמו טוטאליות, הזדהות רגשית, וחוסר-יכולת להסביר את הרגשות. אפשר שאדם זה, בתקשורת עם אנשים, ישתדל להוכיח בגרות ולבחון עצמו בכל אמירה (דבר שישתקף באצבעות מסוקסות). אפשרות אחרת היא שאדם זה יילחם בתוך עצמו במאפייניו הילדותיים והדבר משתקף באינסטינקט חיים בולט (קריטריון שיוסבר בפרק הרביעי בהקשר לשלושת האינסטינקטים) ומוביל לתכונות של מצוינות, שליטה עצמית ומתח תמידי.

***

כאשר נבחן לעומקם את המאפיינים שתוארו נראה כי דפוס החשיבה הוא בהתאמה לאיכות המעגלית או לאיכות הקווית, ואילו ההתנהגות מזוהה עם האיכות ההפוכה: איכות קווית מובילה לחשיבה פרקטית ולוגית, תכנון וידע בעוד שההתנהגות של בעל הידיים היא איטית ומסורבלת, לוקה בעייפות ובנטייה לרחמים עצמיים. לעומת זאת, כאשר היד נוטה מאוד לאיכות מעגלית החשיבה היא רגשית ואינטואיטיבית, ומתייחסת למכלול, אך ההתנהגות, מהירה ונמרצת, פרקטית ועצמאית. הקוויות גורמת לחשיבה פרטנית ורציונלית ולכן מקבלת את ביטויה בהתנהגות איטית יותר ורכה, ואילו אדם מעגלי חושב בצורה של מעגלים אך בהתנהגותו הוא יוזמתי, פעיל ואנרגטי.

כאשר יש דגש מובהק של צד אחד משמע שבמערכת היחסים בין האיכויות יש השתלטות של צד זה. זהו ביטוי נוסף של יחסי הכוחות הפנימיים, כלומר נצפה לראות במערכות היחסים של אדם זה פעם שליטה ופעם נשלטות. לעיתים הוא יהיה בצד הנשלט ולפעמים בצד השולט. אם הדבר קיצוני, סביר להניח כי יש בתוכו יכולות שדוכאו וכן שהוא מרגיש תיסכול ודיכוי ביחסיו עם דמויות מסוימות בחייו.

בהתבוננות בבני-זוג נמצא במקרים רבים כי ככל שבאחד דומיננטית איכות אחת, כך בשני דומיננטית האיכות השנייה.