על הספר - מחשבות על יד החייםבתפריט זה תמצאו קורס וירטואלי בכירולוגיה. בכל נושא אביא דוגמאות ואיורים, חלקם הגדול מהספר שלי, "מחשבות על יד החיים". שאלות ייענו בשמחה בעמוד הפייסבוק שלי "כלים - לאבחון, לטיפול ולתרגול עצמי". המעונינים להעמיק בתחום זה מוזמנים להרשם בטופס שבתחתית הדף ואעביר להם מידע על מאמרים חדשים שאעלה, שיעורי וידיאו ועוד.

כאן אלמד את מפת היד וקריאתה. השיטה שלי היא הוליסטית – אין תחום בחיים שאינו מדובר בקורס, בידיים ניתן לראות הכול בהתאם להתמחות המאבחן. האבחון פתוח – לא צריך לזכור את המשמעויות של הצורות השונות של היד הקווים או הגבעות – צריך להבין אותן – מי שמבין לא ישכח לעולם. לימוד המפה הבסיסית ודרכה את כל הסימנים מאפשר גמישות באבחון ובהבחנות, מאפשר לתלמיד לצאת לדרכו המקצועית כשהוא מצויד בכלים להבין כל סימן גם אם מעולם לא ראה אותו קודם.

החומר יועבר בסיוע שקופיות ואמצעים ממוחשבים, חלק מהשיעורים יועברו בוידאו ולכל שיעור יהיה גם חומר כתוב להרחבה והעמקה בתחומים המדוברים בו.

בקו החיים בוחנים שתי רמות: האחת, סיפור חיים, שיש לו סדר כרונולוגי ובו קבוע עיתוי של אירועים שונים שניכרים בקו, והשנייה, תבנית שמתארת את דרך ההתקשרות עם הסביבה ואופן הצגת ה"אני". את סיפור החיים הכרונולוגי נמקם על-פי "שיטת שבע". ואילו רוחב הקשת של קו החיים מראה לנו את צורת ההפרדה בינינו לבין הסביבה. היא מספרת כיצד אדם תופש את עצמו ביחס לחברה, והאם זהותו אחידה. אני סבורה שההבנה העמוקה ביותר של הקו היא חיבור בין שתי הרמות.

שיטת שבע

בשיטת שבע מודדים אירועים על קו החיים, על-ידי מתיחת קווים דמיוניים מבין האצבעות אל נקודה באמצע גבעת ונוס. בכל נקודה שבה קו דמיוני כזה חוצה את קו החיים אנחנו מסמנים שלב. בין שלב לשלב עוברות שבע שנים. בשיטה זו, לכל שבע שנים אורך אחר, אשר נקבע על-פי היחסים בין הפרמטרים השונים ביד והייחודיים לכל אדם. פירוש הדבר שהזמן הוא סובייקטיבי – אנחנו חווים תקופות שונות בחיים באינטנסיביות שונה.

אם נשרטט את קו החיים ונבחן כל סימן שעליו, נוכל לתארך אירועים חשובים במהלך החיים, ונוכל לראות את השפעתם על תפישת האני. כאשר בוחנים את קו החיים לעומק על-פי שיטת שבע, ניתן לתארך כל מופע בו – כל אי, ענף, איקס או חולשה שבקו – להגדיר את הגיל שאליו הוא מתקשר, ולזהות על-פי הסימן מה היתה השפעתו.

אני לא ממליצה לפשפש בכל סימן שמוצאים על קו החיים כיוון שאז מאבדים את הראייה הכללית של הקו כתבנית מסוימת שחוזרת על עצמה, אך לא אכחיש כי הדבר אפשרי. ראוי לזכור כמה עניינים כשמנתחים במדוקדק את קו החיים:

חוויה זהה יכולה להיחרט באופן שונה לגמרי בידם של אנשים שונים. איכותו הכללית של הקו מראה לנו עד כמה אדם נותן לעצמו לחוש בדקויות שבחייו ואיך הוא חש במאורעות – בעלי הקווים החזקים אינם שמים-לב לדקויות, ממשיכים קדימה בכל מחיר, ומניסיוני יהיו אלו דווקא בעלי היד הבשרנית שחווים את החוויה בעוצמה חזקה יותר ולכן הם נוטים להתנהגות שיש בה נתק. לעומתם בעלי היד הגרמית יתנו אופי רציונלי לכל חוויה ולכן אף ינתחו וידושו בה – כמעט כל מאורע בחייהם ישאיר את סימניו.

חוויה זהה שנחוותה בתקופות גיל שונות נחרטת בידו של אדם בצורה שונה ובהתאם לגיל שבו התרחשה. בשנות הילדות המוקדמת נחרט בילד כל מאורע, גם אם לאדם בוגר הוא נראה שולי. בין האירועים אני כוללת – מעבר לדירה חדשה או לבית-ספר, לידת אח, פציעה של אחד ההורים, שינוי חברתי. למשל: יתמות בגיל הילדות משפיעה על זהותו של אדם ותפישת האני שלו, אך יתמות לאחר גיל ההתבגרות, גם אם כואבת מאוד, לא תמיד תשנה את הזהות, ועל אחת כמה וכמה יתמות אשר נחווית מעל גיל ארבעים – וכך הלאה.

אדם שבוחן סימנים על קו החיים ומגלה שינויים שצפויים להתרחש בעתיד – רצוי שימנע מלזהות על-פי סימנים אלה אירועים עתידיים – וינסה לקשר אותם לתבנית התנהגותית שמתרחשת גם בתקופת חיים עכשווית ויבחן אם ראוי לשנותה. לדוגמה אם בהיותי בת 25 אני מבחינה באי על הקו שמיוחס לשנים הקרובות – אנסה לבדוק האם בחיי היום-יום אני מתכנסת לתוך עצמי, יוצרת נתק מהסובבים או פרטיות, והאם זה מתרחש באופן קבוע בעקבות אירוע מסוים או בשעה מסוימת ביום. בדיקה כזו מובילה להתמקדות בהווה, ומנתבת לעבודה על שינוי דפוס התנהגות.

החיבור לקו השכל

קו השכל מייצג את החשיבה והתקשורת. קו החיים מייצג את תפישת האני. שני הקווים מתחילים באזור שבקצה גבעת מאדים – אזור שמסמל את הפה, את הגבולות והקשר עם החוץ. מרכיבים אלה, החשיבה ותפישת האני, אומנם מתגבשים בהקשר לזהות, אך לא אמורים להיות בסימביוזה האחד עם השני. התפתחות החשיבה היא היכולת להגדיר דברים, ובפרט יכולתו של האדם להגדיר את עצמו. כאשר התינוק נולד תפישת האני שלו מאוחדת עם הוריו ועם העולם. התינוק מחובר לעולם באמצעות התחושות ובמיוחד תחושות הפה. כאשר הוא לומד את העולם, הוא מעביר את התחושות למלל ובכך הוא יוצר תיחום של הפרטים בעולם, ומזהה את עצמו כישות נפרדת בעלת גבולות משל עצמה. הפרעות בתהליך זה גורמות להפרעה בגיבוש העצמי והבנה לקויה של מעמד האדם ביחס לעולם.

היבט זה מתבטא בהפרדה בין קו השכל לקו החיים. את תהליך ההתפתחות ניתן לתאר בשלושה רבדים שונים אך מקבילים:

  1. תהליך גיבוש זהות מובחנת מההורים והיפרדות מהם
  2. תהליך תפישת האני כישות נפרדת מהעולם
  3. תהליך ההפרדה בין תפישת האני לבין החשיבה

     

    בכל שלושת הרבדים קו החיים מייצג את הגוף הפיזי, האני והזהות, ואילו קו השכל את ההורה (שקשור לכל יד), את ה"עולם" (הסביבה שמיוצגת באותה יד) ואת החשיבה והתקשורת.

    תהליך ההיפרדות מההורים כולל, תמיד, חוויות רבות. עם זאת, כל אחד אוצר בקירבו חוויה מסוימת, שהיא הדומיננטית ביותר. החוויה הדומיננטית ממשיכה ללוות אותו בחייו ונעשית למאפיין התנהגותי. הידיים משקפות תגובה לסביבת הגידול וניתן להסיק מסקנות ביחס למערכת הקשרים בילדות – נתק יוצר נתק, פתיחות יוצרת פתיחות, חוסר בגבולות יוצר חוסר בגבולות וכך הלאה. ברור כי לאותה סביבה מגיב כל אדם אחרת בהתאם לבסיס האישיותי שלו, אך מלכתחילה בסיס זה משפיע על ההבדל בקליטת הסביבה. לפיכך ניתן לומר כי הידיים משקפות את סביבת הילדות כפי שחווינו אותה וכפי שהגבנו עליה. החיבור או ההפרדה בין קו החיים לקו השכל מראה על תקופת הילדות והתגבשות הזהות. המיפגש או אי-המיפגש הוא תוצאה של שנות הילדות המוקדמות ושל הקשר שהתקיים באותה תקופה עם ההורים ועם הסביבה הקרובה. אזור זה מאפשר הצצה אל מערכת היחסים בין ההורים של בעל הידיים וכן אל מערכות היחסים שהוא עצמו יוצר בבגרותו.

    בהתבוננות בקו החיים ובקו השכל נבדוק האם הקווים מחוברים או מופרדים, האם בין שני הקווים אנו רואים איים, או איקסים שמבטאים את הדקויות שבסיטואציה. האפשרויות הן רבות מאוד ומחייבות פרשנות ספציפית בהתאם.