על הספר - מחשבות על יד החייםבתפריט זה תמצאו קורס וירטואלי בכירולוגיה. בכל נושא אביא דוגמאות ואיורים, חלקם הגדול מהספר שלי, "מחשבות על יד החיים". שאלות ייענו בשמחה בעמוד הפייסבוק שלי "כלים - לאבחון, לטיפול ולתרגול עצמי". המעונינים להעמיק בתחום זה מוזמנים להרשם בטופס שבתחתית הדף ואעביר להם מידע על מאמרים חדשים שאעלה, שיעורי וידיאו ועוד.

כאן אלמד את מפת היד וקריאתה. השיטה שלי היא הוליסטית – אין תחום בחיים שאינו מדובר בקורס, בידיים ניתן לראות הכול בהתאם להתמחות המאבחן. האבחון פתוח – לא צריך לזכור את המשמעויות של הצורות השונות של היד הקווים או הגבעות – צריך להבין אותן – מי שמבין לא ישכח לעולם. לימוד המפה הבסיסית ודרכה את כל הסימנים מאפשר גמישות באבחון ובהבחנות, מאפשר לתלמיד לצאת לדרכו המקצועית כשהוא מצויד בכלים להבין כל סימן גם אם מעולם לא ראה אותו קודם.

החומר יועבר בסיוע שקופיות ואמצעים ממוחשבים, חלק מהשיעורים יועברו בוידאו ולכל שיעור יהיה גם חומר כתוב להרחבה והעמקה בתחומים המדוברים בו.

 

האצבעות הן החלק המעודן של היד, הן אלה שמעניקות לה את גמישותה. כל הפעולות העדינות: תפיסה, אחיזה בדברים, יצירה וכתיבה – כל אלו מבוצעות על-ידי האצבעות. הן אחראיות על התנועות המדויקות. הן מהוות את הקשר עם הסביבה. למעשה, האצבעות מוציאות לפועל את ה"רצון" של משטח כף-היד. האצבעות הן האנטנות, ביכולתן לשדר ולקלוט ולכן הן מסמלות את הקשר עם החוץ – את התקשורת. הן אלו שמאפשרות את החוויה וכן את ביטויי התגובה.

אורך האצבעות

 

אני קובעת את אורך האצבעות על-פי אורך האמה. את אורך האמה אני משווה למשטח כף-היד. אם אורך האמה הוא כשלושה רבעים מהמשטח, זהו אורך בינוני. אם האמה ארוכה יותר, אלו הן אצבעות ארוכות, ואם האמה קצרה ממידה זו – האצבעות קצרות.

אצבעות ארוכות יותר כך הן מבטאות נטייה לתקשורת, לכושר הגדרה מילולית, להסברים ולשיח. הן מתארות אדם רציונלי בחשיבתו בעל חשיבה אנליטית, נוטה להתמקדות בפרטים, סובלני, שמתמהמה בהוצאת דברים אל הפועל ובהבאתם לידי מימוש.

יד שאצבעותיה ארוכות, סימן שהחלק הרוחני והמעודן מודגש. אלו אנשי תקשורת – הם לאו דווקא בעלי ידע רב יותר או שיש בהם נטייה לעסוק ברוחני, אך מטבעם חשוב להם לבטא את הידע שברשותם.

אצבעות קצרות יותר כך האדם מהיר מחשבה ותגובה, זריז בביצוע, אנרגטי וספונטני. בעל אצבעות קצרות הוא אימפולסיבי יותר, חווייתי. מהיר בקליטת מידע ובתגובה ומהיר בהסקת מסקנות. הוא נוטה לעשות יותר ואף פרקטי בחשיבתו. באדם זה יש יותר כוח לאני הפנימי – זה שמסומל במשטח היד. כאשר האני הפנימי מתבטא מהר יותר, משמע, יש פחות עידון וליטוש, יכול הדבר להתפרש לטוב ולרע: אפשר לראות כאילו אדם זה הוא אמיתי יותר, שנמנע מהסתרת מאוויו. ואפשר גם להתייחס לכך שפעמים רבות הוא פחות עדין, פחות נימוסי ומתקשה יותר במצבים חברתיים. לעומתו אדם בעל אצבעות ארוכות עסוק בדרך שבה הוא מסביר ומבהיר, הוא שם דגש על איך הדברים משתקפים כלפי חוץ, מה שמעכב אותו מתגובה מהירה וספונטנית.

צורת האצבעות

 

 

אצבעות מסוקסות

אצבעות מסוקסות הן אצבעות בעלות מיפרקים בולטים, שמלמדים על נטייה לשיקול דעת, כושר למידה ותכנון גבוה ויכולת להסביר ולהבהיר, אינטליגנציה גבוהה, יכולת מחקר, קליטה טובה, ויכולת עיסוק בפרטים, ועל-פי-רוב ביצוע איטי.

אצבעות חלקות

כאשר האצבעות חלקות משמע שמידע זורם בצורה חלקה גם פנימה, אל האדם, וגם החוצה, מהאדם. אדם בעל אצבעות חלקות הוא ספונטני, מהיר מחשבה וביצוע, מגיב במהירות לחוויה, אינו עסוק בבחינת עצמו כי אם בתגובה או במעשה. מובן שמהירות התגובה יכולה להיות גם לרועץ אם היא הופכת לפזיזות ולקלות דעת.

עובי האצבעות

השרירים מרמזים על העוצמה שבעשייה ועל הדחף לפעלתנות. ככל שהאצבעות עבות יותר כך יש גישה יותלר פרקטית.

צורת קצה האצבע

קצה אצבע קוני

אצבע קונית היא האצבע המחודדת ביותר ומרמזת על "שפשוף" מינימלי במציאות, משמע זוהי אצבע שמרמזת על אדם שאינו נוטה דווקא למימוש, עשייה או ביצוע, אלא על אדם חולמני יותר, שרעיונותיו וגם ביצועיו באים ללא סדר והיגיון, לעיתים ללא קשר ממשי למגבלות המציאות. מצד שני הוא נוטה לשלוף אותם במהירות, ללא עיכוב שנובע מאותן מגבלות ולכן, פעמים רבות יהיו אלו רעיונות אינטואיטיביים בעלי אופי תמים ורומנטי. אדם זה בהחלט נוטה לאהבת יופי, אסתטיקה, רצון לביטוי אמנותי, לעיתים רבות מבריק ברעיונותיו, ועשוי לפנות גם אל תחום המיסטיקה מתוך אותה גישה אינטואיטיבית.

 קצה אצבע עגול

קצה אצבע עגול הוא הנפוץ ביותר. קצה אצבע עגול מצביע על אדם ששלובים בו רעיונות והבנה בדומה לבעל האצבע הקונית, אך לצד זה יש בו גם מאיכות העשייה של בעל האצבע הריבועית. בעל האצבע העגולה הוא אדם בעל שיקול דעת, כוחו בחשיבה וברעיונות, בדומה לבעל האצבע הקונית, אך הוא מתחשב יותר בתנאי המציאות ויש סדר בחשיבתו. לכן קל לו יותר בעת ביצוע. כל עוד ההגשמה כוללת רעיונות, תכנון, והבנה, סביר כי יממש עצמו. אך אם הוא נדרש לעשייה ללא שימוש במאפיינים הללו יעדיף את אי-העשייה.

 קצה אצבע ריבועי


אדם זה הוא מעשי, מסודר, בעל נטייה לאירגון, תכנון, וביצוע שיטתי של דברים. הוא נחשב לביצועיסט ובדרך-כלל מצליח להגשים את עצמו ברמה האישית. בעל קצה אצבע מרובע כאילו נוגע יותר בסביבה, משמע שיש לו יותר חיכוך עם המגבלות החיצוניות ופחות עיסוק בעולמו הפנימי. הדבר מחזק את כל מה שקשור במימוש ובהגשמה אך מפחית את הדגש על יצירה וחשיבה אינטואיטיבית. מן הסתם, הסדר והשיטתיות יכולים לעשות את החשיבה לדוגמטית. כאשר אצבע מסוימת נראית ריבועית יותר מאחרות משמע שיש ניסיון להגשמה ולמעשיות בתחום שהיא מייצגת.

קצה אצבע מריתי

אצבע מריתית היא אצבע שבקצה מתרחבת ויוצרת צורת מרית. כאן העשייה וקליטת האינפורמציה יכולה להיות כפייתית, מה שיביא לבילבול, לעיתים לקשיי עיכול מידע, וכן עלולים להיות קשיי למידה. אדם זה משופע ברעיונות וברצון כן לעשייה אך הוא עלול להיכנס להיסטריה, עקב הבילבול, בעת המאמץ לממש רעיונותיו. הוא פעיל מאוד ולעיתים אובססיבי. הוא נראה מתוח כלפי חוץ, חסר-שקט וכולו תזזית. 

קצה אצבע מתרבע

ראוי להבדיל את האצבע המריתית מצורה אחרת אשר דומה לה אבל משמעותה שונה – זוהי צורת קצה אצבע "מתרבעת", משמע אצבע שהיתה עגולה ועברה שינוי לאצבע ריבועית. אצבע כזו מראה כי למרות הנטייה של אדם זה לעסוק בדברים ברמת האידיאה וההיגיון, הוא אילץ עצמו להיות פרקטי והשקיע באופן מיוחד בדרך שבה הוא מבצע דברים.

 רווחים בין האצבעות

את הקריטריון "רווח בין האצבעות", אני בוחנת כאשר אדם מרים את ידו בדומה לתנועת שבועה, באופן טבעי מבלי לקבל ממני הוראות. על-פי תנוחת היד הספונטנית בעת הרמת היד, אני קובעת את אופי הריווח בין האצבעות.

רווח בין אצבעות מבטא חופש וצורך בעצמאות, ואילו העדר רווח (אצבעות צמודות זו לזו) הוא סימן לצורך במסגרת. את דקויות הפרשנות נקבל מתוך הבנת התחום שמשקפת כל אצבע ואצבע.

כאשר מופיעים מירווחים בין כל אצבעות היד, מרמז הדבר על אדם שצריך חופש ועצמאות. במקרה כזה אני ממליצה לבוחן לבדוק את אופן החזקת היד: אם המירווחים מושגים במאמץ, סימן שהחופש כאן מושג תוך כדי מאבק מתמיד. אפשרות נוספת היא שיש מירווחים אך הם נראים לא "יציבים", וזהו סימן לאדם שאולי רוצה בחופש אך אינו מצליח לאסוף את עצמו ולכוון את עצמו בכדי להגיע לעצמאות הנדרשת לו.

 

 

רווח בין הזרת לשאר האצבעות (על "זרת בורחת" ארחיב בהמשך) – מראה כי האני הפנימי דורש חופש ועצמאות, ועל קשיים לתפקד במסגרת. אדם זה לא רוצה שישלטו בו וחש מאוים מכל מסגרת שלדידו מגבילה, לרבות ביחסים אינטימיים, שם נראה את השפעתה של תכונה זו.

רווח בין מורה לאמה מצביע על אדם שמודע לצורך בחופש ובעצמאות ופועל בהכרה מלאה להשגתו. מתוקף התחומים שמשתקפים במורה ובאמה, החירות מושגת באמצעות השכל ומתבטאת שם, אם בחשיבה עצמאית ואם בעקרונות ייחודיים. ברוב המקרים יהיה זה אדם שחש כי הידע הוא שמאפשר לו את החופש.